תמ"א 38
תמ"א 38 הוא כינוי פופולרי לתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. לתכנית זו יש השלכות על דיני המקרקעין לרבות על קבלת החלטות בבית משותף, על דיני מס שבח, על דיני היטל השבחה, וכמובן על דיני התכנון והבנייה.
חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס''ח 2008 - קובע כי החלטה ללבנות דירה נוספת אחת או יותר טעונה הסכמה של כל בעלי הדירות בבית משותף, אולם המפקח על רישום בתים משותפים מוסמך לאשר גם החלטה שהתקבלה בידי 2/3 מבעלי הדיורת שיש להם לפחות 2/3 ברכוש המשותף.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 הוראת שעה), התשס''ח - 2008, פוטר ממס שבח את החלק במחיר שנוצר מזכויות בניה לפי תמ"א 38, וכן פוטר ממס שבח וממס רכישה מכירת רכוש משותף במבנה שלגביו נתנו זכויות בניה לפי תמ"א 38.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(תיקון מס' 74), התשע"ב – 2012, מעניק פטור ממס מכירה שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה.
היטל השבחה מוטל על פי התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה. חוק התכנון והבניה (תיקון מסי 96), התשע''א 2011, מקנה פטור מהיטל השבחה לתמ"א 38, שהיא ללא ספק תכנית משביחה שהייתה מחייבת את בעלי הקרקע בתשלום היטל השבחה אלמלא הפטור המפורש.
כל בנייה חדשה מחויבת בהקמת חניות לרכב. חוק התכנון והבניה (תיקון מסי 97), התשע''ב - 2012, קובע, כי כאשר לא ניתן להתקין חניות נוספות לרכב בבניה לפי תמ"א 38, מותר להמירם בהשתתפות הבעלים בהתקנת מקומות חניה בחניון ציבורי. תשלום זה מכונה "כופר חנייה".