מאמרים שונים

תביעה ייצוגית

תביעה ייצוגית - מהי?

תביעה ייצוגית היא תביעה המוגשת בידי אדם אחד כנגד רשות שלטונית או תאגיד. התביעה יכולה להתבסס על נזק כספי שנגרם לתובע על ידי הרשות - כגון חיוב ארנונה בלתי חוקי, או על ידי התאגיד - כגון על פי דיני הצרכנות.

ביחד עם התביעה האישית מגיש התובע בקשה להכיר בתביעה האישית כתביעה ייצוגית. אם בית המשפט מאשר את הבקשה להכיר בתביעה האישית כתביעה ייצוגית, הופך התובע ל"תובע ייצוגי", והוא מייצג את כל הקבוצה שנגרם לה נזק דומה על ידי אותו נתבע.

התביעה הייצוגית מתנהלת בשני שלבים - בשלב הראשון מחליט בית המשפט אם לאשר את הבקשה להכיר בתביעה האישית כתביעה ייצוגית, כלומר, האם הטענות שיש לאותו תובע פרטי הם טענות שיש להן מכנה משותף לקבוצה של תובעים פוטנציאליים. אם התביעה האישית אינה מוצדקת, דוחים את הבקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית. גם אם התביעה האישית מוצדקת, דוחים לעתים את התביעה הייצוגית מטעמים אחרים. אם הבקשה להכיר בתביעה האישית כתביעה ייצוגית מתקבלת, עוברים לשלב השני.

בשלב השני בוחן בית המשפט האם יש מקום לקבלת עילת התובענה. לא מן הנמנע שבית המשפט יקבע שראוי שנושא מסוים יידון כתובענה ייצוגית, אך בעת שבית המשפט יבחן את העובדות והטענות לגוף העניין אפשר שיקבע שאין כל עילת תביעה לגוף העניין, שרק לחלק מעילות התביעה יש בסיס ודין האחרות להידחות או שמא שיש בסיס לכל עילות התביעה. ככל שבית המשפט מוצא שיש בסיס לעילות התביעה, חלקן או כולן, עוברים לשלב היישומי, קרי אומדן גודל הקבוצה ואפיונה, אומדן המחלוקת ובחינת הדרך לפתרונה. פתרון אפשרי יכול להיות למשל באמצעות השבת כספים ותיקון המחדל נשוא התובענה לעתיד.

בחוק התובענות הייצוגיות נקבעו הוראות מיוחדות לעניין תביעה ייצוגית כנגד רשות ובכלל זה גם הוראות לעניין מגבלת התקופה להשבה בתובענות כנגד רשויות. מגבלת ההשבה שנקבעה היא פועל יוצא של מערכת איזונים בין הזכות הבסיסית והלגיטימית להשבה לבין הצורך להגן על הקופה הציבורית מנזק אמיתי שיכול להיגרם כאשר מתקבלת תביעת השבה כנגד רשות. לעניין זה נציין, כי לא אחת רשויות מקומיות רבות פועלות בחופזה כאשר הן מנצלות את הזכות שניתנה להן על ידי המחוקק לחדול מגביה שנטען שהיא בלתי חוקית. על הרשות להודיע על חדילתה תוך 90 יום מהמועד שבו הוגשה לבית המשפט הבקשה לאישור התובענה כייצוגית אם כי בית המשפט רשאי להאריך את תקופת 90 הימים בנסיבות שונות. מעשה פזיז מצד הרשות בהודעתה על חדילתה מביא לכך שעל אותה רשות אכן לחדול הלכה למעשה ממשה הגבייה אשר נטען שאינו חוקי. הפסקת גבייה זו פוגעת בתקציבן ואת החסר עליהן להשלים, לעתים תוך כדי העלאת הארנונה. בחינה מעמיקה ומקצועית של עילות התובענה, כמו גם לעניין התאמת התובע או עורך דינו לשמש כמייצגים, יכולה להביא לכך שהתובענה תדחה. כך ממש.

בעת בחינת העילות להגשת תובענה ייצוגית יש לבחון את מכלול העובדות, הטענות המשפטיות, תקדימים, הליכים מקבילים וכו' על מנת לגבש עמדה לעניין סיכויי התובענה. אין ללכת שולל אחר פנטזיה לא מבוססת לזכייה אפשרית. קיימים לא מעט מקרים שבהם בית המשפט קובע, כי למרות שראוי לנהל תביעה כייצוגית ולמרות שיש בסיס של ממש לעילות התביעה, הרי שבנסיבות שונות, למשל – שכפול תובענות מקבילות, התנהלות הנתבע בתום לב או משמעות הפגיעה האפשרית בנתבע, הרי שהגמול לתובע כמו גם שכר הטרחה לעורך הדין המייצג, יהיו בשיעורים נמוכים מאוד.

לא כל תביעה אישית מוצדקת היא עילה לתביעה ייצוגית, ואם בית המשפט דוחה את הבקשה הוא פוסק שכר טרחה לטובת הנתבע.