ארנונה - גבייה מנהלית

גבייה מנהלית של ארנונה

 

המחוקק הסמיך את הרשויות המקומיות לגבות ארנונה בגבייה מנהלית ללא צורך להיזקק לבית המשפט ולהוצאה לפועל. גבייה זו נקראת "גבייה מנהלית", ובפני הרשות המקומית פתוחות שתי דרכים שונות. 

הדרך הפחות נפוצה מעוגנת בפקודת העיריות, ולפיה מוסמך ראש הרשות המקומית להטיל עיקול על כספי החייב בידי צד שלישי כגון בנק, ומוסמך לצוות על ביצוע עיקול ומכירת מיטלטלין של החייב. 

הדרך הנפוצה מעוגנת בפקודת המסים (גביה), ולפיה רשאי שר האוצר למנות מבין עובדי הרשות המקומית את "הממונה על הגבייה" ואת "פקיד הגבייה". פקידים אלה מוסמכים להטיל עיקול  על כספי החייב בידי צד שלישי כגון בנק, ומוסמכים לצוות על ביצוע עיקול ומכירת מיטלטלין של החייב כמו בדרך הקודמת. 

בנוסף לכך, מוסמכים פקידים אלה לרשום בפנקס המקרקעין של הנכס "הערה בדבר חוב", ומעמדה של הערה כזו היא כשל שיעבוד. בשלב השני מוסמכים פקידים אלה למכור את המקרקעין לכיסוי חובו של הנישום.   

בנוסף לשתי דרכים אלה, רשאית הרשות המקומית להתנות מתן אישור להעברת המקרקעין בפנקס המקרקעין בפירעון כל חובות הארנונה של המוכר בגין אותו נכס שנמכר. הרשות המקומית אינה מוסמכת להתנות את מתן האישור בפירעון חובות ארנונה של מי שאינו המוכר בגין אותו נכס, ואינה מוסמכת להתנות את מתן האישור בפירעון חובות ארנונה של המוכר בגין נכסים אחרים.