מאמרים - ארנונה

ניסיונות אלה הגיעו לקיצם בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, כי יש לתת את הפטור מארנונה לכל בניין שניזק במידה שלא ניתן להשתמש בו, וזאת ללא הגבלה של זמן.

המחוקק מתעמר בבעלי הנכסים

דעתן של הרשויות המקומיות לא הייתה נוחה מהפסיקה, והם שכנעו את המחוקק הנאור בירושלים לתקן את סעיף 330 לפקודת העיריות, כך שהפטור מארנונה יוגבל לשלוש שנים. תקופה זו תסתיים בסוף 2015, ומשנת 2016 יהיו העיריות רשאיות להשית ארנונה גם על נכסים שניזוקו, ולא חויבו בארנונה במשך 3 שנים.

חוק בלתי חוקי

חוק זה הוא בלתי חוקי מטעמים רבים.

הטעם הראשון - הארנונה משולמת תמורת השירותים העירוניים שנותנת הרשות המקומית לדיירים ולבעלי העסקים. למרות זאת, מושתת ארנונה גם על בניינים ריקים, בנימוק שניתן להשתמש בהם, והם עומדים בשיממונם מרצונו של הבעלים. עתה הכביד המחוקק את ידו גם על בעלי בניינים שלא ניתן להשתמש בהם, ובהטלת מס בלתי מוצדק זה, הוא כופה עליהם לשפץ את הבניין.

לא כל בניין ניתן לשיפוץ, ויש מקרים שמבחינה כלכלית צריך להרוס אותו, ולבנות בניין חדש תחתיו, אבל המחוקק לא נתן דעתו לזוטות אלה, והוראת החוק חלה גם על בניין שהוצא לגביו צו הריסה.

הטעם השני - הפטור מארנונה בסעיף 330 לפקודת העיריות חל לא רק על בניין שניזק, אלא גם על בניין שנהרס, כלומר על קרקע שצומחים עליה קוצים ודרדרים, וחלזונות מהלכים ביניהם. לפי התיקון לחוק, כל קרקע שהיה בנוי עליה בניין מאז קום המדינה, בתקופת המנדט הבריטי, בתקופת האימפריה העותמנית ובימי בית המקדש הראשון, יהיה בעליה מחויב לשאת בארנונה כאילו הבניין מתנוסס לתפארתו.

הוראה זו יוצרת אפליה פסולה בין בעלי קרקעות שלא היו בנויות מעולם לבין בעלי קרקעות שהיו בנויות בעבר הקרוב או הרחוק.

הטעם השלישי - בחפזונו לתקן את פקודת העיריות שכח המחוקק לתקן את פקודת המועצות המקומיות, ונמצא, כי על בניין שניזק במועצה מקומית ובמועצה אזורית יחול הדין הקודם, ובעליהם ימשיכו ליהנות מהפטור בארנונה. מצב זה יוצר אפליה פסולה בין בעלי קרקעות בעיר לבין חבריהם במועצות האזוריות והמקומיות.

 מאת: דר' הנריק רוסטוביץ' עו"ד ערן פייביש עו"ד.